משנה: יָרְדוּ לַצְּמָחִים אֲבָל לֹא לָאִילָן לָאִילָן אֲבָל לֹא לַצְּמָחִים לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וּמְעָרוֹת מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד׃
Pnei Moshe (non traduit)
לזה ולזה. אבל לא ירדו כל כך שיהיו לבורות וכו' שמכניסין בהן מים לשתות מתריעין עליהן מיד:
לאילן אבל לא לצמחים. כדקאמר בגמ' סגין סגין כלומר שירדו בכח הרבה:
מתני' ירדו לצמחים אבל לא לאילן. כגון שירדו גשמים בנחת מעט מעט שזה יפה לצמחים ולעשבים ואינו מועיל לאילנות:
תַּנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁמַּתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בִּשְׁאַר יְמֵי שְׁבוּעַ כָּךְ מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִית מִפְּנֵי פַרְנָסַת אֲחֵרִים. מָהוּ מִפְּנֵי פַרְנָסַת אֲחֵרִים. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. מִפְּנֵי פַרְנָסַת גּוֹיִם. רִבִּי זְעוּרָא אָמַר מִפְּנֵי פַרְנָסַת 14a חָשׁוּדִים. אַתְייָא דְּרִבִּי זְעוּרָה כְרִבִּי. וְדַחֲבֵרַייָא כְרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. דְּרִבִּי זְעוּרָה כְרִבִּי. חַד סָפָר הֲוָה חָשִׁיד עַל פֵּירוֹת שְׁמִיטְתָא. אַייְתוּנֵיהּ גַּבֵּי רִבִּי אֲמַר לוֹן. וּמַה יַעֲבִיד עָלִיבָא וּבְגִין חַייָו הוּא עֲבַד. וְדַחֲבֵרַייָא כְרִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר. רִבִּי בְעָא מִישְׁרֵי שְׁמִיטְתָא. סְלַק רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מָה עִיבּוּרַיָּא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ. עוּלְשִׁין יָפוֹת. וּמָה עִיבּוּרַייָא עֲבִידִין. אֲמַר לֵיהּ. עוּלְשִׁין יָפוֹת. יָדַע רִבִּי דְּלֵית הוּא מְסַכְּמָה עִימֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מִישְׁגַּח רִבִּי מֵיכוּל עִימָּן פֶּטֶל צִיבְחַר יוֹמָא דֵין. אֲמַר לֵיהּ. אִין. מִי נְחִית חָמָא מוּלְווָתָא דְּרִבִּי קַייָמִין. אֲמַר. כָּל אִילֵּין יְהוּדָיֵי זַיינִין. אֶיפְשַׁר דְּלָא חֲמִי סְבַר אַפּוֹיי. מִן כְּדוֹן [שְׁמָעוּן קָלֵיהּ.] אָֽזְלוּן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי. שְׁלַח רִבִּי בָעֵי מְפַייְסָתֵיהּ. מָטוּן בֵּיהּ גַּבֵּי קַרְתֵּיהּ. אֲמַר. בְּנֵי קַרְתִּי קוֹרְבִין לִי. נַחְתּוֹן בְּנֵי קַרְתֵּיהּ וְאָֽקְפוֹן עֲלוֹי. אָֽמְרוּן לוֹן. רִבִּי דוּ בָעֵי מְפַייְסָתֵיהּ. שָֽׁבְקוּנֵיהּ וְאָֽזְלוֹן לוֹן. אֲמַר. בְּנֵי דִילִי קוֹרְבִין לִי. נַחְתָּא אֵישְׁתָּא מִן שְׁמַייָא וְאַקְפָת עֲלוֹי. חָֽזְרוֹן וְאָֽמְרוּן לְרִבִּי. אֲמַר. הוֹאִיל וְלָא זָכִינָן מִישְׂבַּע מִינֵיהּ בְּעָֽלְמָא הָדֵין. נִיזְכֵּי וְנִישְׂבַּע מִינֵיהּ לְעָֽלְמָא דְּאָתִי.
Pnei Moshe (non traduit)
בזכות אדם א'. אפי' בזכות אדם א' או בזכות עשב א' בשדה הצריך לזה או בזכות שדה א' וכו':
אפשר דלא חמי סבר אפייי מן כדון. אפשר שלא יראה פני מעכשיו ולא אלך לסעוד עמו כששמעו קולו הלכו ואמרו זה לפני רבי ושלח רבי אחריו לפייסו וכשהגיע לעירו אמר יבאו בני עירי ויקרבין אצלי וירדו והקיפוהו שלא יראו אותו השלוחים של ר' ויטרחוי עליו וכשאמרו השלוחים בשביל ר' הוא שרוצה לפייסו הלכו בני העיר משם מפני כבודו של רבי וקרא ר' פנחס לבניו ולבני ביתו שיקרבו אצלו ולהקיפו וירדה אש מן השמים והקיפה אותו שלא ימצאו אותו השלוחים וחזרו ואמרו לרבי ואמר הואיל ולא זכינו להשביע עצמינו מזיו פניו בעוה''ז יה''ר שנזכה לשבוע מפניו בעוה''ב:
אמר ליה. רבי לר' פנחס מישגח רבי. אם רבי רוצה להשגיח עלינו ולאכול עמנו מעט מעוף היום הזה. פטל מלשון מאכל חשוב ובב''ר פ' ויצא אין חמי קווקי חד היה נסיב פטיליקין חד הוה נסיב:
א''ל אין. ומשירד ראה המוליות של רבי הן עומדין ואמר האם כל אלו היהודים זנין ומקיימין אותן והלא הן בריות מזיקין:
תני. בתוספתא פ''ב:
כשם וכו'. ומפרש מהו מפני פרנסת אחרים:
מפני פרנסת עכו''ם. שכשאין הגשמים יורדין תתייק' השער ויש כאן חשש גם לישראל אחר השביעית:
ר''ז אמר מפני פרנסת חשודים. על השביעית וזורעין בה הוא דחששו:
אתיא דר''ז כרבי. שחשש גם כן לפרנסת חשודים כדלקמן שהיה מרחם על זה הספר החשוד על השביעית ואמר להן ומה יעביד עלוב הזה ובגין חייו הוא עביד ודחברייא שאין חוששין מפני פרנסת החשודים כר' פנחס בן יאיר שלא רצה להסכים עם רבי להתיר שביעית בזמן הזה ולפי שהיו בלא''ה חשודים ורצה שיעשו בהיתר. וגרסינן לעובדא דר' ור' פנחס בן יאיר לעיל בפ''ק דשביעית בהלכה ג':
רבי בעא מישרי שמיטתא. בזמן הזה שאינו אלא מדרבנן:
סלק ר' פנחס בן יאיר לגביה ושאלו רבי מה התבואה עושה בשדה והשיב לו בדחייה עולשין יפות וכן בפעם שניה והבין רבי שאין דעתו מסכמת עמו להתיר שמיטה:
הלכה: יָרְדוּ לַצְּמָחִים אֲבָל לֹא לָאִילָן. צִיבְחַר צִיבְחַר. לָאִילָן אֲבָל לֹא לַצְּמָחִים. סַכִּין סַגִּין. לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד׃ תַּנֵּי. מַתְרִעִין עַל הָאִילָן בְּפַרְס הַפֶּסַח. לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וּמְעָרוֹת בְּפַרְס הָעַצֶּרֶת. מַאַתָּה אֲפִילוּ יוֹתֵר מִיכֵּן. יוֹתֵר מִיכֵּן מַעֲשֵׂה נִיסִּים. וְאֵין מַתְרִיעִין עַל מַעֲשֵׂה נִיסִּים.
Pnei Moshe (non traduit)
מעשה נסים. היא אם ירדו בזמן מאוחר כל כך ואין מתריעין על מעשה נסים שיעשו להם:
מעתה אפי' יותר מכאן. אפי' לזמן יותר מכאן יהו מתריעין כשצריכין להן:
בפרוס החג. אם אין להם מה שישתו מתריעין עליהן מיד:
בפרוס העצרת. ובתוספתא גריס על הבורות ועל השיחין ומערות:
מתריעין על אילן בפרוס הפסח. ט''ו יום קודם הפסח דההיא שעתא מלבלבי אילני וכשאין להן גשמים הצריכים להם אין מוציאין ענפיהם כהוגן אפי' ירדו גשמים לאחר כך:
תני. בתוספתא שם:
גמ' ירדו לצמחים וכו'. כדפרי' במתני':
רִבִּי בֶרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ פָּפָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. פְּעָמִים שֶׁהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין בִּזְכוּת אָדָם אֶחָד בִּזְכוּת עֵשֶׁב אֶחָד בִּזְכוּת שָׂדֶה אֶחָד. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד וּמְטַר גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃ לְאִ֖ישׁ אֲבָל לֹא לָאֲנָשִׁים. לְעֵשֶׂב אֲבָל לֹֹא לָעֲשָׂבִים. בַּשָּׂדֶֽה אֲבָל לֹא בַשָּׂדוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
בזכות אדם א'. אפי' בזכות אדם א' או בזכות עשב א' בשדה הצריך לזה או בזכות שדה א' וכו':
אפשר דלא חמי סבר אפייי מן כדון. אפשר שלא יראה פני מעכשיו ולא אלך לסעוד עמו כששמעו קולו הלכו ואמרו זה לפני רבי ושלח רבי אחריו לפייסו וכשהגיע לעירו אמר יבאו בני עירי ויקרבין אצלי וירדו והקיפוהו שלא יראו אותו השלוחים של ר' ויטרחוי עליו וכשאמרו השלוחים בשביל ר' הוא שרוצה לפייסו הלכו בני העיר משם מפני כבודו של רבי וקרא ר' פנחס לבניו ולבני ביתו שיקרבו אצלו ולהקיפו וירדה אש מן השמים והקיפה אותו שלא ימצאו אותו השלוחים וחזרו ואמרו לרבי ואמר הואיל ולא זכינו להשביע עצמינו מזיו פניו בעוה''ז יה''ר שנזכה לשבוע מפניו בעוה''ב:
אמר ליה. רבי לר' פנחס מישגח רבי. אם רבי רוצה להשגיח עלינו ולאכול עמנו מעט מעוף היום הזה. פטל מלשון מאכל חשוב ובב''ר פ' ויצא אין חמי קווקי חד היה נסיב פטיליקין חד הוה נסיב:
א''ל אין. ומשירד ראה המוליות של רבי הן עומדין ואמר האם כל אלו היהודים זנין ומקיימין אותן והלא הן בריות מזיקין:
תני. בתוספתא פ''ב:
כשם וכו'. ומפרש מהו מפני פרנסת אחרים:
מפני פרנסת עכו''ם. שכשאין הגשמים יורדין תתייק' השער ויש כאן חשש גם לישראל אחר השביעית:
ר''ז אמר מפני פרנסת חשודים. על השביעית וזורעין בה הוא דחששו:
אתיא דר''ז כרבי. שחשש גם כן לפרנסת חשודים כדלקמן שהיה מרחם על זה הספר החשוד על השביעית ואמר להן ומה יעביד עלוב הזה ובגין חייו הוא עביד ודחברייא שאין חוששין מפני פרנסת החשודים כר' פנחס בן יאיר שלא רצה להסכים עם רבי להתיר שביעית בזמן הזה ולפי שהיו בלא''ה חשודים ורצה שיעשו בהיתר. וגרסינן לעובדא דר' ור' פנחס בן יאיר לעיל בפ''ק דשביעית בהלכה ג':
רבי בעא מישרי שמיטתא. בזמן הזה שאינו אלא מדרבנן:
סלק ר' פנחס בן יאיר לגביה ושאלו רבי מה התבואה עושה בשדה והשיב לו בדחייה עולשין יפות וכן בפעם שניה והבין רבי שאין דעתו מסכמת עמו להתיר שמיטה:
הלכה: מוֹתְנָא הֲוָה בְצִיפּוֹרִין. לֹא הֲוָה עֲלִיל גַּו אִשְׁקָקָה דַהֲוָה רִבִּי חֲנִינָה שְׁרֵי בְגַוֵּיהּ. וַהֲווֹן צִיפּוֹרָאֵיי אָֽמְרִין. מָה הָחֵן סַבָּא בֵינְכִי וִיתָב שְׁלֵם וּשְׁכוּנְתֵיהּ וּמְדִינְתָא אָֽזְלָה בְבָאִישׁוּת. עָאַל וַאֲמַר קוֹמֵיהוֹן. זִמְרִי אֶחָד הָיָה בְדוֹרוֹ וְנָֽפְלוּ מִיִּשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף. וְאָנוּ כַמָּה זִמְרִי יֵשׁ בְדוֹרֵינוּ וְאַתֵּם מִתְרַעֲמִין.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מותנא הוה בציפורן ולא הוה עליל גו אשקקה דהוה ר' חנינא שרי. לא היה נכנס הדבר תוך השכינה שהיה ר' חנינא שרוי שם והיה אנשי ציפורי אמרין מה זה הדין סבא בינייכו ויושב בשלום הוא ושכינתו וכולה מדינתא אזלה להן בבאישות ונכנס ר' חנינא ואמר לפניהן זמרי אחד וכו':
גמ' אמר ר' סימון וכו'. זכותיה דחקלא עבדא. יתורא דקרא קא דריש דכתיב וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש אם לא תמטיר עליה ודאי תיבש אלא לומר לך שלפעמים זכות השדה גורם כדאמרי' לעיל בזכות שדה אחת לפיכך אמר הנביא תיבש לגמרי ואפי' הטל לא יהא מועיל לה ולא יהא מהני לה זכותה:
משנה: וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפּוֹלֶת אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
בג' ימים. אחד בכל יום אבל ביום אחד או בארבעה אין זה דבר דאקראי בעלמא הוה ולא קבע:
מתני' וכן עיר שיש בה דבר או מפולת. שחומותיה הבריאות נופלות אבל אם רעועות הן אין זה מפולת:
מתענו' ולא מתריעות. כדקאמר בגמרא שכן מצינו ביה''כ שמתענין ולא מתריעין רע''א מתריעות ולא מתענות. שכן מצינו בר''ה מתריעין ולא מתענין והלכה כת''ק:
מתני' וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים וכו' וכל סביבותיה וכו'. מפני שאותה העיר שלא ירדו לה גשמים תלך לקנות תבואה מסביבותיה ששם ירדו גשמים ויתייקר שם ויהיה רעב:
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. מִתְעַנִּין אֲבָל לֹא מַתְרִיעִין. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִרֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַתְרִיעִין אֲבָל לֹא מִתְעַנִּין.
חַמִשָּׁה שֶׁמוּת נִקְרְאוּ לוֹ. אֵיד עָב עָנָן נָשִׂיא חֲזִיז. אֵיד מְנַיִין. וְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן הָאָ֑רֶץ. עָב [שֶׁהוּא מְעַבֶּה אֶת הָרָקִיעַ]. הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י בָּ֣א אֵלֶ֘יךָ֘ בְּעַ֣ב הֶֽעָנָן֒. עָנָן. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הַבִּרְיוֹת עֲנָוִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. נָשִׂיא. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּעֲלֵי בָתִּים כִּנְשִׂיאִים. מַֽעֲלֶ֣ה נְשִׂאִים֘ מִקְצֵ֢ה הָ֫אָ֥רֶץ. חֲזִיז. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אֶת הָרָקִיעַ חֶזְיוֹנוֹת חֶזְיוֹנוֹת. י֨י עֹשֶׂה חֲזִיזִ֑ים.
Pnei Moshe (non traduit)
חזיונו' חזיונות. מראות מראות:
בְּעָוֹן אַרְבָּעָה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים וּפוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֨ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וגו'. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָ֨ה אַף י֨י בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת הַשָּׁמַ֨יִם֨ וְלֹא יִֽהְיֶ֣ה מָטָ֔ר. בְּעָוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וַתַּֽחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתֵךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃ מָהוּ עוֹנְשׁוֹ שֶׁלְדָּבָר. וַיִּמָּֽנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ לֹא הָיָ֑ה. בְּעָוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מְנַיִין. כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַֽחֲנִ֖יף אֶת הָאָ֑רֶץ. כִּי הַדָּם הוּא יִתֵּן אַף עַל הָאָרֶץ. בְּעָוֹן פּוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מְנַיִין. נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת שָֽׁקֶר׃
Pnei Moshe (non traduit)
יחניף ודרוש ליה יחון וינוח אף:
ופוסקין ברבים. ליתן צדקה ואינן נותנין:
מִפְּנֵי אַרְבָּעָה דְבָרִים יוֹרְדִין מִלְּמַעֲלָן. מִפְּנֵי בַעֲלֵי זְרוֹעַ. וּמִפְּנֵי טְלָלִים הָרָעִים. וְשֶׁיְּהֵא הָעֶלְיוֹן שׁוֹתֶה כְנָמוּךְ. וְשֶׁיְּהוּ הַכֹּל תוֹלִין עֵינֵיהֶם אֶל הַשָּׁמַיִם. בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין. בִּזְכוּת הָאָרֶץ. בִּזְכוּת הַמֶסֶד. בִּזְכוּת הַיִּיסוּרִין. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד אִם (לְחֶסֶד) [לְשֵׁ֥בֶט] אִם לְאַרְצ֑וֹ אִם (לְשֶׁבֶט) [לְ֝חֶ֗סֶד] יַמְצִאֶנּוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
ושיהא העליון שותה כנמוך. ואם היו מסתפקין במימי התהום היה הנמוך שותה ביותר מן העליון:
ומפני טללים רעי'. הגשמים יורדין ושוטפין אותן:
מפני בעלי זרוע. שגוזלין וחומסין השדות ולמען יוסרו כשרואין כשאין הגשמים יורדין:
מלמעלן. מן השמים ואינם מועילין מימי התהום להשקות:
הלכה: אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב. וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר לֹֽא תַמְטִ֥יר עָלֶי֖הָ תִּיבָֽשׁ׃ זְכוּתָא דְחַקְלָא עָֽבְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מותנא הוה בציפורן ולא הוה עליל גו אשקקה דהוה ר' חנינא שרי. לא היה נכנס הדבר תוך השכינה שהיה ר' חנינא שרוי שם והיה אנשי ציפורי אמרין מה זה הדין סבא בינייכו ויושב בשלום הוא ושכינתו וכולה מדינתא אזלה להן בבאישות ונכנס ר' חנינא ואמר לפניהן זמרי אחד וכו':
גמ' אמר ר' סימון וכו'. זכותיה דחקלא עבדא. יתורא דקרא קא דריש דכתיב וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש אם לא תמטיר עליה ודאי תיבש אלא לומר לך שלפעמים זכות השדה גורם כדאמרי' לעיל בזכות שדה אחת לפיכך אמר הנביא תיבש לגמרי ואפי' הטל לא יהא מועיל לה ולא יהא מהני לה זכותה:
משנה: 14b וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָֽרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים כַּכָּתוּב וְהִמְטַרְתִּי֨ עַל עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּימָּטֵר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר לֹֽא תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ׃ אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת׃
Pnei Moshe (non traduit)
בג' ימים. אחד בכל יום אבל ביום אחד או בארבעה אין זה דבר דאקראי בעלמא הוה ולא קבע:
מתני' וכן עיר שיש בה דבר או מפולת. שחומותיה הבריאות נופלות אבל אם רעועות הן אין זה מפולת:
מתענו' ולא מתריעות. כדקאמר בגמרא שכן מצינו ביה''כ שמתענין ולא מתריעין רע''א מתריעות ולא מתענות. שכן מצינו בר''ה מתריעין ולא מתענין והלכה כת''ק:
מתני' וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים וכו' וכל סביבותיה וכו'. מפני שאותה העיר שלא ירדו לה גשמים תלך לקנות תבואה מסביבותיה ששם ירדו גשמים ויתייקר שם ויהיה רעב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source